שמי יפעת נחשון,
מאיירת אמנית ומורה לאמנות.
הנושא המרכזי בציורים שלי הוא נופים וצמחים, והחוט המקשר הוא אהבת הארץ המדבר והטבע הישראלי המיוחד. אני עובדת במגוון מדיומים כמו אקוורלים, גואש על נייר, אקריליק ושמן על קנבס ועץ.
גדלתי בתל אביב, בישראל. קרובה תמיד לשפת הים, לעיר ולאנשים. לאחר תקופה אורבנית ארוכה של הוראת אמנות ופעילות אמנותית קהילתית בה לימדתי בחוגים לאמנות והצגתי בתערוכות שונות, חיפשתי מקום קרוב לאדמה רחוק מהעיר בכדי להרגיש קרובה לטבע ולעצמי. עברתי לחיות בבית אדמה במדבר השקט. כאן התאפשר לי לגלות עולמות נסתרים לצייר את הדיונות האינסופיות מתחת לשמים בצבעי מים. מים שנדיר לראות זורמים פה.
כשאני יוצאת לטייל כאן, אני פוגשת סלעים שעל גבם עדות פרה-היסטורית מעולם קדום שחי פה ממש, שרידים של עיר נבטית עתיקה, דרך הבשמים, שרידי ארמונות של תרבויות עתיקות, צל של העננים על הגבעות החשופות, כמעט נטולות העצים, צמחים מיוחדים שצומחים רק כאן. ואז אני חוזרת לסטודיו לתת הד משלי לצבעים ולצורות.
למדתי בבית הספר ׳׳מימד׳׳ לאמנות חזותית בתל אביב ובאוניברסיטה הפתוחה לתואר באומנויות. השתלמתי בסדנאות ציור פיגורטיבי בסטודיו התחנה ובסדנאות אמני הקיבוץ.
כחובבת אגדות עם, אני מספרת בעצמי סיפורים בספרי הילדים אותם אני מאיירת. היצירה במדבר מעוררת דיאלוג במרחבים אורבניים בכדי לתת את התחושה של השמיים הרחבים במקומות שכבר אין הרבה מהם.
בימים אלה אני מתמקדת בעיקר בציור מופשט של נופי המדבר ולצידו איורים בוטניים של הצמחים שגדלים בקרבתו. בהליכות לתוך הדיונות והנחלים, אני מצלמת את הנוף, מתעדת פרחים נדירים וצמחי מרפא שגדלים פה כשמילותיו של הנרי דיוויד תורו מנחות אותי:
׳׳אני מתגעגע לדרך עקלקלה ונושנה שאיש אינו הולך בה, המובילה אל מחוץ לעיר… דרך המובילה לקצות תבל, שם הנפש חופשיה׳׳ הנרי דיוויד תורו
